החלטה בתיק ע"ע 35327-04-11

1.      לפניי בקשה לדחייה על הסף של ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מיום 16.3.11 (מותב בראשות כב' הנשיא מיכאל שפיצר ונציגי ציבור מר כבדיאל ומר המר בתיקים דמ"ר 1763/09 ותע"א 6593/09).

כללי

2.      המשיב הועסק כמנהל מטה הבחירות של המבקשת בבחירות למועצת עיריית פתח תקווה ותבע, בבית הדין האזורי, רכיב בונוס שלא שולם לו; בפסק דינו, קבע בית הדין האזורי כי דין תביעתו להידחות מאחר שלא היה זכאי לרכיב שנתבע, בהתאם למערכת ההסכמית בין הצדדים.

3.      ביום 27.4.11 הוגשה, על ידי המשיב, הודעת ערעור וביום 3.5.11 הוגשה הבקשה דנן.

4.      בנימוקיה, טוענת המבקשת כי פסק הדין הומצא למשיב ביום 16.3.11 בשעות הערב; להוכחת טענה זו צורפו אישור פקס הנושא את השעה 21:08 וכן הודעת דואר אלקטרוני, המאשרת קבלת פסק הדין ומתייחסת אליו משעה 22:53.

5.      בתגובתו, טען המשיב כי, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א), לא ניתן להמציא לו, באשר אינו מייצג, כתבי בית דין באמצעות הפקס וכי פסק הדין הומצא לו לראשונה, על ידי מזכירות בית הדין, ביום 27.3.11 ועל כן הערעור שהוגש, ביום 27.4.11 הוגש עוד טרם חלוף המועד להגשתו בניכוי ימי פגרת הפסח.

6.      בתשובתה, טענה המבקשת כי תשובת המשיב מעידה על כך שהמשיב ידע, ביום 16.3.11 בשעה 22:53, את תכנו של פסק הדין.

דיון והכרעה

7.      המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי נקבע בתקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות") הקובעת:

"המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי הוא שלושים ימים מיום השימוע, או מהיום שהומצא למערער פסק הדין אם ניתן בהעדר הצדדים, והוא כשאין הוראת חיקוק אחרת הקובעת מועד שונה להגשת ערעור."

סמכות בית הדין להארכת מועד נקבעה בתקנה 125 לתקנות, הקובעת:

"מועד או זמן שקבע בית הדין או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, לרבות בתקנות אלה, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו".

8.      לאחר בחינת הראיות והטענות שהובאו על ידי הצדדים הגעתי למסקנות הבאות:

1)             המשיב ידע את תכנו של פסק הדין ביום 16.3.11, לכל המאוחר בשעה 22:53, ולצורך העניין ביום 17.3.11;

2)             למשיב הומצא פסק הדין, בהתאם לתסד"א, ביום 28.3.11.

לפיכך, במידה והמועדים להגשת הערעור יימנו ממועד ידיעת תוכנן פסק הדין, הרי שהמועד להגשת הערעור חלף ביום 16.4.11 ומאחר והמדובר ביום שבת - ביום 17.4.11; במקרה כזה, הוגש הערעור באיחור ועל המשיב להביא, בהתאם לתקנות, כאמור, בפני בית הדין "טעם מיוחד".

במידה והמועדים להגשת הערעור יימנו ממועד המצאת פסק הדין כדין, הרי שהמועד להגשת הערעור חלף ביום 27.4.11 ולאחר ניכוי ימי פגרת הפסח - ביום 4.5.11; במקרה כזה, הוגש הערעור בזמן ומכך שדין הבקשה להדחות.

לפנינו, אם כן, יריעת המחלוקת: האם נקטינן בתר ידיעה או בתר המצאה?

"כלל הידיעה" או "כלל ההמצאה"?